- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
טספהון נ' טמפו משקאות בע"מ
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
23986-11-09
26.8.2013 |
|
בפני : ירון בשן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: זלקה טספהון |
: טמפו משקאות בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
זוהי תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו כנטען לתובע בשתי תאונות עבודה במפעלה של הנתבעת. התאונה הראשונה אירעה לטענת התובע ביום 26.3.08 והתאונה השנייה ביום 17.10.08. הצדדים חלוקים בנוגע לעצם התרחשות האירועים, לנסיבותיהם הנטענות ולגובה הנזק.
התאונה הראשונה - 26.3.08
על נסיבות האירוע סיפר התובע בכמה הזדמנויות:
בכתב התביעה נכתב שהתובע "עבד במשמרת לילה אצל הנתבעת לבדו ליד קו ייצור שבו ממלאים בקבוקי בירה ותוך כדי שהתובע העמיס ארגזים ליד קו הייצור התמוטטה עליו ערימה של ארגזים מלאים, והתובע נפל עמה, התעלף ונפגע ברגל שמאל ובגבו". אחר-כך הגיש התובע "תצהיר נסיבות" ולפיו ערמת ארגזים התמוטטה עליו תוך כדי פעולת ערימתם.
בתצהיר עדותו הראשית כתב התובע כי "תוך כדי העמסת ארגזים ליד קו הייצור התמוטטה עלי ערימה של בקבוקי בירה, כי הייתי שם ארגז על ארגז בלחץ ובעייפות והייתה שם מדרגה ומעדתי עם הארגז ואז כל הערימה התמוטטה עליי מהמשטח ופגעה לי ברגל שמאל ובגב".
בחקירתו העיד התובע שהיה עליו להעביר ארגז של בקבוקים שנפסלו ולערום אותו על גבי ארגזים אחרים שעמדו לידו. המקום בו הצטברו הבקבוקים בתוך הארגז נמצא במפלס גבוה מהמפלס בו עמדה ערימת הארגזים הפסולים וכדי להגיע אליה היה עליו לרדת שתי מדרגות. מדובר במדרגות ברזל שיוצרו לצורך כך במסגריית הנתבעת. תוך כדי ירידה במדרגות, כשארגז הבקבוקים הפסולים בידו, הוא נפל ובנפילתו גרם גם לנפילת הארגז אותו הוא נשא על רגלו. במקום אחר, לעומת זאת, אמר "בגלל שהארגז ששמתי על הארגז האחר התמוטט", כלומר, הערימה התמוטטה משום שהוא העמיס עליה עוד ארגז. כשנשאל למה התמוטטה הערימה אמר "ארגזים ישנים. אין לתפוס ארגז על ארגז". אולי התכוון שהערימה התמוטטה משום שהארגזים לא התאימו להעמסה זה על גבי זה.
התובע התבקש להסביר כיצד יתכן שנפלו עליו ארגזים עם בקבוקים מלאים חלקית שנשברו אך עד הנתבעת, מר איגור איוונישיאן, העיד שלא היו במקום שברי בקבוקים והוא היה יבש מנוזלים. התובע אישר את הדברים והסביר: "באותו רגע, התעלפתי כמה דקות. חזרתי לעצמי והרמתי את הארגזים. פחדתי שלא יגידו לי ששברתי. אז אמרתי לאיגור "נפלתי"...". הוא עוד העיד שלאחר שקם הוא ערם את הארגזים מחדש בעוד רגל מדממת.
התובע לא ידע להסביר מדוע בכל התיעוד הרפואי ובתיעוד המל"ל נכתב רק שהוא נפל "אמרתי להם שנפלתי במדרגות. למה? כי בזמן הזה אני לא מחפש זה...לא חשבתי שיקרה... כאילו בקיצור אמרתי להם נפלתי במדרגות". לשאלה "ולא סיפרת להם על הבקבוקים?" השיב "לא. בבית המשפט אמרתי שאני אגיד".
עד ההגנה איגור איוונישיאן הגיע למקום התאונה לאחר התרחשותה. לדבריו, התובע סיפר לו רק כי נפל. הרצפה לא הייתה רטובה, לא נמצאו עליה שברי זכוכית ולא נמצאו ארגזים מפוזרים על הרצפה כצפוי אחרי התמוטטות ערימת ארגזים.
עד ההגנה יוסי קיוויתי עבד כממונה בטיחות בזמן האירוע. הוא הגיש מסמכים המתעדים קיומם של הדרכות בטיחות במפעל, שבהם השתתף התובע עוד לפני התאונה הראשונה. הנתבעת גם המציאה את טופס המבחן ששימש אותה בסוף ההדרכה ועליו מסומנות התשובות של התובע לשאלות בתחום הבטיחות. מסמכים אלה מותרים רושם טוב, של מעביד המקפיד מאוד על נהלי עבודה מוגדרים ובכללם על סימון אזורים מותרים לתנועה ועל הדרך הנכונה להרמת משאות כבדים תוך שימת דגש על נקודת הכובד על העובד שמבצע את הפעולה. עצם קיומה של המדרגה לא מוכחש אך לטענת הנתבעת היא נבנתה תוך הקפדה על מידות תקניות ועל משטח דריכה מונע החלקה. תמונה צבעונית של המדרגות צורפה לתצהירו של העד. מר קיוויתי הגיש דוח פנימי על תאונת עבודה המסתיים במסקנה כי "יותר זהירות יכלה למנוע תאונה זו". בתיאור מקרה התאונה מצוין כי התובע החליק ממדרגה אך המלה "החליק" מחוקה ובמקומה באה המלה מעד.
ולרי פולישצ'וק היה מנהל המחלקה בזמן האירוע. כעולה מעדותו, הדוח הפנימי על התאונה מולא על ידו מפיו של מר קיוויתי וככל הנראה ללא מעורבותו של התובע בתהליך.
שוכנעתי שהתובע אכן נפל (או מעד, או החליק – ודומה שנוכח קשיי השפה של התובע אין לייחס משמעות רבה להבדלי המינוח) במהלך עבודתו אצל הנתבעת. הוא העיד על-כך, כך סיפר מיד אחרי האירוע לעד הגנה וכך גם תועד בדו"ח הפנימי. גם לאחר שמיעת התובע וקבלת "הדגמה" בפנטומימה, לא ניתן היה להבין אל נכון את סיבת הנפילה. בחלק מהגרסאות הנפילה היתה תוצאה של התמוטטות ערימת ארגזים ובהזדמנויות אחרות, היא קדמה לה (וגרמה לה) – אך גם בגרסאות אלה, התמוטטות הארגזים על התובע היא שגרמה לו לנזק.
האם הוכחה התמוטטות של ערימת ארגזים על התובע? טענה עובדתית זו של התובע היא טענה כבושה של עד יחיד – התובע. היא עלתה לראשונה זמן רב לאחר מעשה ובהקשר ברור של הגשת התביעה. אין כל ראיה נוספת התומכת בגרסה זו. מיד אחרי האירוע לא סיפר התובע שכך קרה, אלא, ממניעים שהסביר, הוא סיפר רק ש"נפל".
יתירה מזו, לפי הסברו שלו, הוא סילק מיד את הראיות החפציות לאירוע, כך שעד ההגנה שהגיע למקום ופגש שם את התובע כבר לא ראה שברי בקבוקים או סימני רטיבות. אילו ניתן הסבר זה מוקדם יותר, היה משקלו גדול יותר. אלא, שהסבר זה ניתן רק בחקירה הנגדית, ולאחר שהתבקש להסביר כיצד מתיישב סיפורו עם עדות עד ההגנה שלא ראה במקום התאונה סימני רטיבות ובקבוקים שבורים. כשההסבר ניתן כך, גורע הדבר מאמינותו, מה גם שתוכנו אינו נראה סביר. נדיר שאדם פצוע ממהר לסלק את העקבות של נזק חומרי לא יקר בטרם יטפל בפצע מדמם.
לאור כל זאת לא ניתן לקבל את טענת התובע שהוא נפצע עקב "התמוטטות ערימת ארגזים".
אחת החלופות העובדתיות שעלו מדברי התובע היתה שהארגזים התמוטטו מפני שמשהו היה בהם לקוי. גם זו טענה כבושה, שעלתה לראשונה בחקירה הנגדית ולנתבעת לא ניתנה כל הזדמנות להתמודד עמה. גם לשיטתו, התובע הסתיר מהנתבעת את התמוטטות ערימת הארגזים, כך שגם בזמן אמת היא לא היתה יכולה לבדוק את סיבתה.
התובע טען, שנפצע בעת שעבד ב"לחץ" לבדו בעבודה המבוצעת בדרך כלל על-ידי שני עובדים. גם בענין זה הוא היה עד יחיד, אף שאם טענתו אמת, אמור היה להיות לעבודתו שותף, שאותו ניתן להעיד. התובע לא נקב בשמו של שותפו לעבודה וגם לא ניסה לזמנו לעדות. עדי ההגנה העידו שאותה עבודה מבוצעת דווקא על-ידי עובד בודד. לא נראה שהיו יכולים לעשות יותר כדי לשכנע בטענה זו. בנסיבות אלה אני דוחה גם את הטענה שהתובע נפל בגלל שעבד לבדו בעבודה המיועדת לשניים – והדבר השפיע במשהו על קצב עבודתו, על יכולתו לבצע את העבודה בזהירות, או על סיכוניה.
בסיכומיו טען התובע שהנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפיו מפני שלא סיפקה לו נעלים עם סוליות נוגדות החלקה. טענה זו לא נזכרה בכתב התביעה ולא היתה חלק מהמחלוקת בין הצדדים. עצם החלקת התובע לא הוכחה ואפילו היתה מוכחת, לא הוכח שהיה במקום עבודתו גורם החלקה חריג המחייב נעליים מחוספסות. יצויין שאם (כאחת הגרסאות) ההחלקה התרחשה על המדרגות, הן עצמן מחוספסות מאוד והדבר ניכר מהתמונה..
במהלך המשפט (אף שלא קודם), התברר שהתובע עבד גם על גבי מדרגת ברזל. גם זה לא נזכר בכתב התביעה או בראיות התובע וגם זה לא היה חלק מהמחלוקות שבין הצדדים. בסיכומיו טען התובע שהמדרגות לא בטיחותיות מפני ש"אין להן מעקה". התובע לא הביא עדות של מומחה בטיחות כלשהו על-כך שכאשר מניחים שתי מדרגות ברזל יצוק, יש להציב לצידן מעקה. הוא גם לא הפנה להוראת דין ספציפית המחייבת זאת. בהתחשב בכך שהתובע עלה וירד במדרגות כאשר ידיו אינן פנויות, לא בור במה היה מעקה מגן עליו. אם התכוון לקבוע שעצם השימוש במדרגות כאשר אדם נושא מטען בידיו היא מעשה אסור, לא הניח בסיס למסקנה כה מרחיקת לכת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
